היא העלתה את הנושא כבר כמה פעמים בשנים האחרונות.
בזמן האחרון היא ממש מעוניינת, היא רוצה לפתוח את הנישואין ליחסים מבחוץ. אני מתנגד נמרצות, משוכנע שזהו מדרון חלקלק שיביא להרס היחסים עליהם עמלנו שנים, יחסים שהביאו איתם ביטחון ויציבות. היא מתעקשת, מעלה טענות כמו “לא מסוגלת לחשוב על האפשרות שאתה הפרטנר המיני האחרון שלי בחיים, שלא אגוון יותר, שנגמרה לי האפשרות להתנסות”.
אפילו הטענה שהמחשבה על מישהי מקיימת איתי יחסים מעוררת אותה נזרקה לאוויר, שזה יכול להיות “נחמד” ועוד ועוד.
אני מסוגל להתחבר לחלק מהטענות שלה, בי אין את הדחף לאחרות ודווקא מאוד רומנטי בעיניי הרעיון שהיא האחת והיחידה.
אחרי לא מעט שיחות (באווירה טובה, לא בכעסים) ואחרי שעשיתי על עצמי עבודת שכנוע ושחרור, החלטתי לתת לה להתנסות. באמת לשים את הקנאה הרכושנית והאגו בצד ולתת לה חופש מסוים. סיכמנו כמובן על תנאים שאנו מחויבים להם.
לא חשבתי שהיא תמצא משהו כל כך מהר אבל זה קרה תוך חודש בערך. קשה היה שלא להבחין שהיא מרחפת מעט. ביום שלישי, כששאלתי בכללי, היא לא הכחישה, נאמנה להחלטתנו שאם נשאלים אומרים אמת. היה לי מספיק שכל לא לשאול מעבר. באותו הערב עשינו סקס מטורף אגב.
אתמול בדרך הביתה ראיתי אותה יושבת עם חברה בקפה השכונתי ונכנסתי להצטרף. ישבתי איתן מספר דקות ועזבתי מוקדם, חזרתי הביתה. בערב סיפרה לי שאושרית החברה שלה שואלת עליי בעניין והוסיפה, שאף שהחלטנו שחברים קרובים הם מחוץ למעגל, אושרית לא כל כך קרובה ולא איכפת לה בכלל אם יהיה משהו בינינו. הבהרתי לענבל שלא הייתה לי כוונה, לא עם אושרית ולא עם אף אחת אחרת והיא צחקה על צדקנותי.
ענבל פועלת מהר וביעילות, לא סתם שמה הולך לפניה כביצועיסטית.
למחרת כשחזרתי הביתה ישבו היא ואושרית בפינת האוכל. הוזמנתי להצטרף ומתוך נימוס התיישבתי.
“אתה לא מעוניין?” שאלה אושרית בישירות, מביטה בי מבלי להשפיל מבט, גורמת לי לרצות לקבור את עצמי באדמה.
“מספיק לי מה שיש לי,” עניתי נבוך. “זה לא קשור אלייך בכלל.”
“אז תבואי לבד?” שאלה אושרית את ענבל, משאירה אותי מבולבל. אחר כך הסתבר שדיברו על מסיבת הסילבסטר.
אושרית וענבל שקעו בשיחה ואיפשרו לי לבחון את אושרית מבלי שיבחינו. היא בסדר, סיכמתי לעצמי. קצת מלאה מענבל, קצת נמוכה ממנה, חזה יותר גדול, פנים יפות, עיניים ירוקות בהירות, שיער הנראה נעים למגע, עורה כהה ונטול קמטים. הנחתי שהיא בגילי פחות או יותר, והחלטתי שהיא “שמורה היטב”. אחרי שהלכה ענבל ציינה שקשה היה לפספס שבחנתי את אושרית ושאלה מה דעתי. צחקתי ואמרתי “שמורה היטב, לא מעוניין”.
יומיים נוספים עברו בטרם אושרית הופיעה שוב בביתנו. “ענבל טרם חזרה” אמרתי ליד הכניסה, וזו לא נרתעה. נכנסה, התיישבה בפינת האוכל ורגע אחרי שהתיישבתי לארח לה חברה, אמרה בשקט שענבל גם לא תגיע הערב כנראה. רגע לפני ששאלתי בחוסר טקט “אז למה באת” עצר אותי מבטה הישיר הבוטה.
“אני לא בעניין, אושרית” אמרתי בשקט ובביטחון.
“זה בגלל שאתה עוד לא יודע כלום,” ענתה.
שתקתי.
היא נראתה מאוד בטוחה בעצמה, ובכל זאת סירבתי וליוויתי אותה לדלת.
ענבל חזרה למחרת רעננה ושמחה. משהו נצבט בי. עם כל החלטתי להניח לאגו ולקנאה, זה פגע.
הזכרתי לעצמי שוב ושוב כי האושר שלה חשוב לי יותר מהרכושנות. שיננתי עד שנרגעתי. היא לא שאלה כלום לגבי אמש, כנראה התעדכנה.
חלפו כבר כמה וכמה חודשים. ענבל חוטפת איזה ערב חופשי מפעם לפעם, חוזרת עם מצברים מלאים. נראה היה שאהבתה והערכתה אלי רק גוברים. את אושרית ראיתי עוד מספר פעמים בחברתה, שמרתי מרחק.
עד שהגיע נורית.
נורית היא חברת היוגה של ענבל. הגיעה אלינו פעם להחזיר אותה אחרי המפגש ונכנסה לשתות איתה משהו ולקשקש. כשנכנסתי, חשתי כאילו האוויר סמיך בחדר ולרגע לא ראיתי חוץ ממנה כלום. ג’ינג’ית אדומת שיער, גבוהה עם חזה זקוף מכובד, עיני תכלת בהירות והתנהלות תזזיתית מעט. היא הרימה את ראשה ובהתה בי משום מה. זמן ארוך הבטנו זה בזו בלי מילה בטרם התעשתתי ויצאתי.
דקה אחרי שענבל יצאה לקניות צלצל הטלפון שלי. “קוראים לי נורית, אני עושה יוגה עם ענבל” אמרה בנשימה אחת ללא עצירות. “אני חוזרת, רוצה לדבר איתך רגע” וניתקה.
מנגנוני ההגנה שלי עבדו כמטורפים. רגע לפני שדפקה בדלת עוד כדי לצנן את התרגשותי, דמיינתי לעצמי את ענבל חוזרת מהקניות, רואה אותנו יחד. לתדהמתי הפעם זה לא עבד. התחושה הייתה שונה, התעוררה בי התרגשות.
כשפתחתי, היא נכנסה בלי לומר מילה, הביטה בי ונתנה לשנינו זמן לשחזר את התחושה שחשנו קודם. חשתי פתאום רצון עז לאחוז בה, לחוש את עורה, את חום גופה.
“גם אתה הרגשת?” שאלה בלי צורך להסביר.
הנהנתי כנראה, כי אחרי רגע נוסף היא הושיטה לי את ידה. הובלתי אותה ללא מילה לחדר האורחים שבקומה התחתונה. כיביתי את האור כשנכנסנו לחדר וידה גיששה אחר המתג והדליקה אותו חזרה. היא נאחזה בי ובידיים רועדות התחילה לפרום את כפתורי חולצתה, בועטת את נעליה מרגליה. משכתי את החולצה מעל לראשה ומיד אחר כך פשטתי את חולצתי. נצמדנו זה לזו בתאווה, מתנשקים ומתפתלים. החזה שלה הלכוד עדיין בחזייה נצמד לשלי בכוח, האגן שלנו נצמד בחיכוך כך שאני חש בערוותה והיא בזקפתי. קילפתי את החזייה ממנה נותן דרור לשדיה המפוארים, אספתי אחד בידי מזקיר אותו כשידי סוגרת עליו אל מול פי, פטמתה בולטת מידי הקפוצה. לקחתי אותה לפי, מגלגל אותה בין שפתיי תחילה ואחר כך יונק מהשד ואת השד ככל יכולתי. היא נאנחה. חשתי בידה נתחבת למכנסי ולתחתוניי, מוצאת את תאוותי נכונה לקראתה.
הצמדתי אותה לקיר, מרפה מהשד. ידי ירדה ללא הקדמות אל בין רגליה, נוחתת על מכנסי הלייקרה שלבשה כשאני משקע את אצבעי בחריץ ערוותה דרך מכנסיה.
נורית גנחה ורגע אחר כך דחפה אותי ממנה. היא פרמה במהירות את מכנסיה וכמוה עשיתי גם אני. תוך רגע וחצי נותרנו עירומים. ידה נשלחה ואחזה באיברי בעוד ידי חוזרת אל בין רגליה. היא פיסקה את רגליה מאפשרת לי גישה ובידה השנייה דחפה אותי לכיוון המיטה.
קרסנו זה על זו. לפני שהבנתי איברי הזקור היה בפיה לכל עומקו. התחושה הייתה עילאית. עיניי נעצמו מעצמן. חשתי מתנועות גופה שהיא עפה על המציצה ונתתי לעצמי חופשה ממחשבות, מתרכז רק בתחושת פיה הרך, הרטוב, הצפוף העוטף את האיבר שלי ומבצע עליו תנועות לאורכו הלוך ושוב.
אחרי דקות ארוכות הרחקתי את ראשה ממני, דוחף אותה לשכיבה על גבה, צולל בראשי אל בין רגליה. במשך נצח התענגתי בלשוני ובפי על מיצי תאוותה, מביא אותה קרוב לשיא שוב ושוב, מפסיק רגע לפני וחוזר ומלקק, מחדיר לשון, יונק ומוצץ חליפין. חשתי כי חושיה נטרפים בטרם סובבתי את גופי אליה מביא את איברי אל מול פניה. רגע אחרי שאספה אותו לפיה בשקיקה החזרתי את ראשי אל בין רגליה. אפי היה תחוב כעת בפתח הנרתיק שלה, לשוני מרקדת על הדגדגן. באצבעותיי פיסקתי את ערוותה מאפשר ללשוני להגיע רחוק ככל האפשר. ידה נחה על ישבני העירום מקרבת ומרחיקה את אגני לפניה, גורמת לי לבצע תנועות זיון לפיה. התלהבותי הולכת וגדלה וכך גם ליקוקי. המשכנו כך עד שחשתי שהאורגזמה שלה מגיעה. נשימותיה כבדו, אנחותיה גברו והסנכרון שלה במציצה השתבש. ליקקתי אותה בטירוף. גופה החל לרעוד וירכיה נסגרו על ראשי בחזקה. עוד רגע והיא צרחה בטירוף, מרחיקה את ראשי בפראות מבין רגליה.
רגע אחר כך התעשתה ולא ויתרה לי. היא לקחה שוב את הזין שלי לפיה, ידה הונחה שוב על ישבני מעודדת אותי שוב לתנועות זיון. הפעם לא עצרתי. נעתי ארוכות לתוך פיה והחוצה הלוך ושוב. רגע לפני שגמרתי תחבתי את ראשי אל בין רגליה שוב, מצמיד את שפתיי לערוותה בעודי מתפוצץ בגרונה בפעימות עזות.
נותרנו כך באפיסת כוחות לפני שהתפתלנו והתכרבלנו חבוקים.
כנראה שנרדמנו כך.
כשפתחתי את עיניי, נורית עדיין ישנה. הבטתי ארוכות בפניה, בצווארה ובגופה המושלם. לשוני מצאה את אזנה, חופרת בה קלות, מחלצת ממנה קולות גרגור מנומנמים. כשפקחה את עיניה משכה את השמיכה עד צווארה, גופה מתכרבל לשלי. חשתי כיצד איברי מתעורר משנתו גם הוא.
ללא הקדמות שלחתי יד עם רוק, מסכך אותו. הרמתי בברכי בעדינות את ירכה ובתנועת פיתול מסורבלת, כשאני מכוון את דרכי בידי, חדרתי לתוכה. רק לרגע קפאתי כך ממתין לתגובתה שלא אחרה לבוא. רגלה הקיפה את גופי, כף רגלה דחקה בישבני לקראתה מעודדת אותי להעמיק לחדור. הזדקפתי ברכי על המיטה משני צידי ירכה, הגבהתי את ירכה השנייה. זו האפשרות לחדירה העמוקה ביותר שאני מכיר. אחזתי בידי האחת בכתפה, את ידי השנייה הנחתי על פלח ישבנה דוחף-מושך אותו מעלה, פוער את ערוותה לעומתי. חדרתי לתוכה בתנועה איטית וארוכה גורם לה להיאנח שוב. דקות ארוכות זיינתי אותה בתנועות ארוכות, יוצא מתוכה וננעץ לתוכה שוב עמוקות. ידי אוחזת בכתפה, ידה מושכת אותי אליה שוב ושוב. לפתע היכתה בי ההכרה. יצאתי מתוכה וקרסתי לצידה. בתשובה למבט המופתע שלה אמרתי “השמיכה, השמיכה, אני מניח שענבל נכנסה והיא זו שכיסתה אותנו.”