המשרד היה ריק בשעה הזו של הערב. רק האור העמום של המנורה על שולחן העץ הכבד נשאר דולק. יוסי, הבוס, ישב בכורסה הגבוהה שלו, רגליים פשוקות, ומביט באישה שעמדה מולו.
רבקה. בת שלושים ושתיים, חרדית, פאה כהה מסודרת, חצאית ארוכה וצנועה עד הקרסוליים, חולצה סגורה עד הצוואר. היא הגיעה אליו לפני שבועיים, אחרי שהבעל שלה עזב אותה בלי להודיע, ברח לחו”ל ולא ברור מה איתו, וחובות להתחתן שוב היא לא יכולה כי עגונה. היא חיפשה עבודה. הוא נתן לה. מזכירה אישית. בשכר נמוך. עם תנאים… מיוחדים, אבל מספיק בשביל לשלם שכר דירה ולהתקיים.
הוא ראה אותה מהיום הראשון. את הדרך שבה היא מורידה את העיניים כשהוא מדבר אליה. את הלחיים האדומות כשהשרוול שלה מתרומם קצת. את הגוף המלא, העגול, המוסתר מתחת לשכבות הבד. הוא ידע. חרדיות כמוה, אחרי שנים של נישואים קרים ומצוקה מינית שלא מדברים עליה, לפעמים רק מחכות שמישהו יפתח להן את הדלת.
יוסי חיפש הזדמנות שבה היא תעשה טעות והוא ינצל את זה.
אחרי שבוע היא עשתה טעות במאזן, דבר שיכול לגרום נזק קל לחברה.
הוא קרא לה למשרד והתחיל להתרגז.
היא ביקשה סליחה אבל אותו זה לא עניין.
יוסי אמר לה: “אני יכול לפטר אותך כאן ועכשיו בלי פיצויים בלי כלום ושום מקום לא יקבל אותך לעבודה”.
היא התחננה על נפשה אבל הוא ממשיך להיות קר.
“את רוצה להישאר כאן?”
“כן” היא ענתה.
אז “תתפשטי” הוא אמר בקול שקט, בלי לצעוק.
היא קפאה. “אדוני… אני…”
“אמרתי תתפשטי. עכשיו. לא רוצה לשמוע מילה”.
הידיים שלה רעדו כשהיא התחילה לפתוח את הכפתורים של החולצה. אחד אחרי השני. הוא לא זז. רק הסתכל. כשהחולצה נפלה לרצפה, נשארה עליה גופייה לבנה צנועה. היא הסירה גם אותה. החזה הגדול שלה, כבד, עם פטמות חומות שכבר התקשו מהמתח, נחשף. היא הורידה את החצאית. מתחתיה תחתונים כהים, גדולים, צנועים. הוא הצביע באצבע.
“גם זה. ואת הפאה”.
היא הסירה את הפאה. השיער האמיתי שלה, קצוץ קצר ומכוער לפי הסטנדרטים שלה, נחשף. היא הסמיקה עמוקות. אחר כך הורידה את התחתונים. עמדה עירומה לגמרי מולו, ידיים מנסות לכסות את הערווה העבותה ואת השדיים.
“הורידי את הידיים. שפחה לא מסתירה כלום מאדון שלה”.
היא הורידה. הוא קם, הסתובב סביבה לאט. יד אחת נחה על התחת השמן והרך שלה, לחצה, ליטפה. אחר כך סטר חזק. הצליל הדהד בחדר. היא קפצה וגנחה.
“זה רק ההתחלה” הוא לחש ליד האוזן שלה. “את תלמדי להיות השפחה שלי. את תפתחי את הרגליים כשאני אומר, תבלעי כשאני אומר, תקבלי מכות כשאני רוצה. והכי חשוב – את תבקשי. כי הגוף שלך כבר רטוב, נכון?”
הוא הכניס שתי אצבעות בין הרגליים שלה. היא הייתה רטובה לגמרי. ריר דביק נמרח על האצבעות שלו. היא השפילה מבט, אבל לא זזה.
“על הברכיים”.
היא כרעה. הוא פתח את המכנסיים, הוציא את הזין הקשה והעבה שלו, והכה אותה קלות על הלחי עם הראש. “לכי. תפתחי את הפה ותבלעי עד שתחנקי”.
היא פתחה. הוא דחף פנימה בעומק, עד שהגרון שלה התכווץ והעיניים שלה דמעו. הוא אחז בשיער הקצר שלה והזיז את הראש קדימה ואחורה, משתמש בפה שלה עם רוק שנזל לה מהסנטר. היא גמגמה, ניסתה לנשום מהאף, אבל הוא לא נתן לה הפסקה.
כשהוא שלף החוצה, חוט ריר חיבר בין השפתיים שלה לזין שלו.
“על השולחן. תחת באוויר”.
היא טיפסה על השולחן הכבד, נשענה קדימה, תחת מורם. הוא עמד מאחוריה, ליטף את שני הלחיים העגולות, ואז התחיל להכות. סטירה אחרי סטירה. אדומה. חזקה. היא נאנקה, ניסתה לסגור את הרגליים, אבל הוא בעט בהן לצדדים.
“תספרי” הוא פקד.
“אחת… אדוני… שתיים… אה… שלוש…”
כל מכה השאירה כתם אדום בוער. אחרי עשרים הוא עצר, ליטף את העור הלוהט, ואז דחף את הזין ישר לתוך הכוס הרטוב שלה בבת אחת. היא צרחה. הוא לא חיכה. דפק חזק, עמוק, מחזיק אותה בירכיים, מושך אותה אחורה על כל דחיפה.
“את שלי עכשיו. שפחה חרדית מלוכלכת. תגידי את זה”.
“אני… אה… אני השפחה שלך, אדוני…”
הוא סטר לה שוב על התחת תוך כדי שהוא דופק. “יותר חזק”.
“אני השפחה שלך! תשתמש בי… תכאב לי… אני שלך…”
הוא האיץ. היד השנייה שלו הגיעה קדימה, מצאה את הדגדגן הנפוח ושיפשפה אותו בגסות. היא התחילה לרעוד. האורגזמה הראשונה שלה מזה שנים פרצה בלי שליטה, היא צרחה, התכווצה סביבו, נוזלים נשפכו על השולחן.
הוא לא עצר. המשיך לדפוק דרך ההתכווצויות שלה, עד שהוא עצמו התפוצץ עמוק בפנים, ממלא אותה בזרע חם.
כשהוא שלף, הזרע שלו זלג לה בין הרגליים. הוא ניגב את הזין על הלחי של התחת האדום שלה, ואז משך אותה לרדת על הברכיים שוב.
“תנקי”.
היא ליקקה את הזרע מהרצפה ומהשולחן, כמו כלבה. הוא ישב חזרה בכורסה, מביט בה.
“מחר תבואי בלי תחתונים. ובלי חזייה. ואם תעשי בעיות תקבלי עוד עשרים על התחת. ברור?”
היא הנהנה, עדיין על הברכיים, פניה אדומות, גופה רועד והכוס נוטף.
“כן, אדוני”.
הוא חייך. השפחה החדשה שלי כבר למדה את השיעור הראשון.
שלושה ימים עברו מאז הפעם הראשונה.
רבקה הגיעה כל בוקר כמו שהוא הורה, בלי חזייה ובלי תחתונים. החצאית הארוכה הסתירה את זה מהעולם, אבל הוא ידע. הוא היה נוגע בה בזמן שהיא עובדת, שולך יד מתחת לחצאית כשהיא מדפיסה, אצבעות נכנסות לכוס שלה תוך כדי שהוא מדבר בטלפון, סטירה קלה על התחת כשהיא מגישה לו קפה. היא למדה לא להתלונן. רק לנשום חזק ולהמשיך.
“היום, בשעה ארבע אחר הצהריים” הוא קרא לה לחדר.
היא נכנסה, עייניה מושפלות. הוא ישב מאחורי השולחן מחזיק דף נייר.
“תסבירי לי את זה” הוא אמר בקול קר.
היא לקחה את הדף. זו הייתה הזמנה לספק חשוב. היא טעתה במספר החשבון. טעות קטנה, אבל יקרה.
הפנים שלה הלבינו. “אדוני… אני מצטערת… זה היה בטעות…”
הוא קם באיטיות. “בטעות. את חושבת שבטעות זה פוטר אותך?”
הוא הלך אליה, תפס אותה בצוואר החולצה ומשך אותה קדימה. “תפשטי. הכל. עכשיו”.
הידיים שלה רעדו כשהיא הסירה את הבגדים. הפעם זה היה יותר מהיר, יותר מפוחד. היא עמדה עירומה מולו, התחת שלה עדיין עם סימנים חיוורים מהפליקים הקודמים.
הוא הצביע על השולחן. “תשכבי על הבטן. תחת באוויר. רגליים פשוקות”.
היא עלתה. הוא לקח את החגורה שלו מהמכנסיים, קיפל אותה לשתים והעביר אותה לאט על העור הרך של התחת שלה.
“את תספרי כל מכה. ואם תפספסי מספר, מתחילים מחדש. ברור?”
“כן, אדוני…”
המכה הראשונה נחתה חזק. החגורה השאירה פס אדום ובוער. היא קפצה מכאב וגנחה.
“אחת… אדוני…”
שנייה. שלישית. רביעית. הוא לא האט. כל מכה הייתה מדויקת, קשה, על אותו מקום כמעט. התחת שלה האדים במהירות, התחמם, התחיל לרעוד. היא ניסתה להישאר במקום, אבל אחרי העשירית היא התחילה לבכות בשקט.
“עשר… אדוני… סליחה…”
הוא המשיך. חמש-עשרה. עשרים. אחרי עשרים וחמש הוא עצר, ליטף את העור הלוהט והנפוח עם כף היד, ואז סטר ביד חזק עוד פעם.
“עוד חמש. כי בכית כמו ילדה במקום לקבל בשקט”.
היא ספרה בוכה. כשהוא סיים, התחת שלה היה אדום, חם למגע, ורעד קל עבר בירכיים שלה.
הוא זרק את החגורה בצד, פתח את המכנסיים והוציא את הזין הקשה שלו ובלי מילה נוספת הוא דחף ישר לתוך הכוס שלה. היא הייתה רטובה לגמרי, למרות הכאב. הוא דפק אותה בחוזקה, מחזיק אותה בירכיים, מושך אותה אחורה. עם כל תנועה התחת האדום שלה נחבט בבטן שלו.
“את שפחה מטומטמת שעשתה פדיחה” הוא אמר בין נשימות. “תגידי את זה”.
“אני שפחה מטומטמת… אה… שעשתה פדיחה… אדוני…”
הוא האיץ. יד אחת ירדה והכתה שוב על התחת תוך כדי שהוא דופק. היא בכתה וגנחה יחד. כשהוא התקרב לגמירה, הוא שלף, הפך אותה על הגב, דחף שוב פנימה וירה עמוק בפנים, ממלא אותה.
הוא נשאר בפנים כמה שניות, ואז שלף. הזרע זלג מיד.
“תתלבשי. אנחנו נוסעים”.
היא הביטה בו בעיניים אדומות. “לאן, אדוני?”
“לבית שלי. תלמדי מה זה מקלחת של שפחה”.
יוסי הכניס אותה לאוטו והם יצאו לדרך.
אחרי נסיעה הם הגיעו לווילה גדולה.
בכניסה לבית הוא אמר לה להוריד את כל הבגדים שלה.
הוא הכניס אותה ישר לחדר הרחצה הגדול. מקלחון מרווח עם זכוכית שקופה. הוא התפשט ואמר לה להיכנס מתחת למים החמים, ואז משך אותה פנימה אחריו.
המים זרמו על הגוף שלה ועל התחת הכאוב שלה. הוא לקח סבון והתחיל לשטוף אותה בעצמו, יד גסה על השדיים, על הבטן, בין הרגליים. הוא שפשף את הכוס שלה חזק, הכניס שתי אצבעות תוך כדי שהוא מנקה, ואז סובב אותה עם הפנים לקיר.
היא כרעה על ברכיה על הרצפה הרטובה, לקחה את הזין שלו לפה והתחילה ללקק ולמצוץ בזהירות, תוך כדי שהמים זורמים על הראש שלה. הוא אחז בשיער הקצר שלה והזיז אותה בקצב שלו, דוחף עמוק יותר ויותר עד שהיא נחנקה.
כשהוא היה מוכן שוב, הוא משך אותה למעלה, הרים לה רגל אחת והכניס אותו בעמידה מהצד. התחת האדום שלה נלחץ אל הזכוכית. הוא דפק אותה חזק, יד אחת על הגרון שלה, לוחץ קלות, והשנייה מכה שוב ושוב על התחת הרטוב והכואב.
“מחר תבואי מוקדם יותר” הוא לחש לה באוזן תוך כדי שהוא דופק. “ואם תעשי עוד פדיחה, תקבל את החגורה פעמיים. ברור לך, שפחה?”
“כן… אדוני… ברור…” היא גנחה, עייניה עצומות וגוף רועד תחתיו.
הוא המשיך עד שהוא מילא אותה שוב, הפעם תחת המים החמים. אחר כך הוא שטף אותה לאט, כמעט ברכות אבל העיניים שלו נשארו קרות וקשוחות.
כשהם יצאו מהמקלחת, הוא זרק לה מגבת.
“תתנגבי. תשכבי על המיטה בחדר שלי. על הבטן. תחת באוויר. אני עוד לא סיימתי איתך הערב”.
רבקה צייתה.
אחרי המקלחת הוא הוביל אותה לחדר השינה. חדר גדול, מיטה רחבה עם סדינים כהים ותאורה עמומה.
“על המיטה. על הבטן. תחת באוויר. רגליים פשוקות לרווחה”.
רבקה עלתה מיד. הגוף שלה עדיין לח מהמקלחת, התחת האדום והנפוח בלט למעלה. היא לא שאלה מתי היא חוזרת הביתה. היא כבר הבינה, אין ילדים שמחכים לה, אין בעל, אין אף אחד. רק הוא.
יוסי עמד מאחוריה, מסתכל. יד אחת ליטפה את העור הלוהט של התחת שלה, לחצה על הסימנים האדומים מהחגורה. היא רעדה.
“אין לך לאן ללכת הלילה” הוא אמר בקול שקט וקשוח. “הבעל שלך ברח ממך כי את לא ילדה טובה. את שייכת לפה עכשיו”.
הוא סטר לה חזק על הישבן. הצליל היה רטוב וחד.
“תגידי”.
“אני שייכת לפה, אדוני… אין לי לאן ללכת…”
הוא סטר שוב, חזק יותר. “עוד פעם. יותר ברור”.
“אני השפחה שלך… אין לי ילדים… אין לי בית… אני שלך לגמרי…”
הוא המשיך להכות. לא עם החגורה הפעם, עם כף היד. סטירה אחרי סטירה, על אותו מקום כמעט, עד שהתחת שלה רעד והיא התחילה לבכות שוב בשקט לתוך הכרית. הוא לא עצר גם כשהיא בכתה.
אחרי כשלושים מכות הוא עצר. יד אחת פרשה את הלחיים של התחת שלה, והאצבע השנייה לחצה על הכוס הרטוב שלה ונכנסה פנימה בקלות. היא הייתה שוב רטובה לגמרי.
“את בוכה אבל הכוס שלך מטפטף מהנאה” הוא אמר בזלזול. “שפחה מלוכלכת. תתחילי להודות על כל מכה שאת מקבלת”.
הוא דחף את הזין הקשה שלו פנימה בבת אחת, עמוק, עד הסוף. היא גנחה חזק. הוא התחיל לדפוק אותה בקצב איטי ומכאיב בהתחלה, כל דחיפה מלווה בסטירה על התחת.
“תודה על המכה, אדוני…” היא לחשה בין גניחות.
הוא האיץ. הידיים שלו אחזו בירכיים שלה חזק, משכו אותה אחורה על הזין בכל תנועה. התחת האדום נחבט בבטן שלו שוב ושוב.
“יותר חזק. תצעקי את זה”.
“תודה על המכה, אדוני! תודה שאתה משתמש בי! אני שלך… אין לי לאן ללכת…”
הוא דפק אותה חזק יותר, עמוק יותר, עד שהמיטה חרקה. יד אחת ירדה מתחתיה ומצאה את הדגדגן, שיפשפה אותו בגסות במעגלים מהירים. היא התחילה לרעוד תוך שניות.
“את לא מקבלת רשות לגמור עד שאני אומר” הוא לחש לה באוזן. “תעצרי את זה”.
היא ניסתה. הגוף שלה רעד, הכוס התכווץ סביבו, אבל היא נשכה את השפה ונלחמה. הוא המשיך לדפוק ולשפשף בלי רחמים, עד שהיא כמעט פרצה בבכי.
רק כשהוא הרגיש שהוא קרוב, הוא אמר:
“עכשיו תגמרי. תתמוטטי על הזין של האדון שלך”.
היא התפוצצה מיד. צעקה לתוך הכרית, הגוף שלה התכווץ חזק, נוזלים נשפכו סביבו. הוא דפק תוך כדי האורגזמה שלה עוד כמה תנועות עמוקות ואז ירה עמוק בפנים, ממלא אותה שוב בזרע חם.
הוא נשאר בפנים כמה רגעים, נושם כבד, ואז שלף לאט. הזרע שלו זלג מיד מהכוס שלה על הסדין.
הוא סטר לה עוד פעם אחת, קלה יותר, על התחת הרטוב והאדום.
“תישארי ככה. על הבטן ועם התחת באוויר. אל תעזי לסגור את הרגליים. אני הולך לשתות משהו ואחזור. ואם אני אראה שזזת, תקבלי עוד עשרים עם החגורה. ברור?”
“כן, אדוני…” היא לחשה.
הוא יצא מהחדר, משאיר אותה עירומה, תחת אדום וכואב, הזרע ממשיך זולג ממנה.
יוסי חזר לחדר אחרי כמה דקות, כוס וויסקי ביד. רבקה עדיין שכבה בדיוק כמו שהוא הורה, על הבטן, תחת מורם עם רגליים פשוקות.
הוא הסתכל עליה רגע ארוך, שתה לגימה, ואז הניח את הכוס.
“עכשיו את הולכת לישון איתי” הוא אמר בקול שקט וקשוח. “תעברי לצד. אני לא אוהב שישנים רחוק”.
היא זזה. הוא שכב מאחוריה, משך אותה אליו, יד אחת עוטפת את השד שלה, הזין החצי-קשה שלו נלחץ אל התחת האדום. הוא לא חיבק. הוא פשוט החזיק אותה כמו רכוש.
במהלך הלילה הוא התעורר עוד שלוש פעמים.
בפעם הראשונה הוא פשוט דחף את הרגל שלה למעלה והכניס אותו מאחור בלי מילה, דפק אותה לאט עד שהוא גמר בתוכה. היא רק גנחה בשקט לתוך הכרית.
בפעם השנייה הוא הושיב אותה עליו, פנים אליו, והזיז אותה למעלה ולמטה בקצב שלו תוך כדי שהוא סוטר לה על התחת האדום בכל פעם שהיא ירדה. “תזוזי יותר מהר, שפחה” הוא לחש, והיא צייתה.
בפעם השלישית, קרוב לבוקר, הוא פשוט דחף את הזין לפה שלה כשהיא עוד ישנה עד שהוא גמר בתוך גרונה. היא בלעה הכל בלי להתלונן.
כשהשעון הראה שש וחצי, הוא קם.
“תקומי. תלכי למטבח. תכיני לנו ארוחת בוקר. ביצים, לחם, קפה. מהר”.
רבקה קמה עירומה לגמרי, התחת עדיין כואב ואדום, וירדה למטבח. היא בישלה בשקט. כשהאוכל היה מוכן הוא התיישב ליד השולחן והיא עמדה לידו, ממתינה.
הוא אכל. היא לא קיבלה רשות לשבת עד שהוא סיים. רק אחר כך הוא הצביע לה על הצלחת שנשארה.
אחרי הארוחה הם התלבשו (היא חזרה לבגדים הצנועים שלה) ונסעו למשרד. בדרך הוא כמעט לא דיבר.
רק כשהם הגיעו לחניון של הבניין, לפני שנכנסו, הוא עצר את הרכב ואמר:
“תקשיבי טוב, כי אני אומר את זה פעם אחת”.
היא הביטה בו.
“מעכשיו את מקבלת העלאה גדולה. כמעט פי שניים מהשכר הנוכחי. הכסף יועבר כל חודש לחשבון שלך”.
הוא עצר לרגע, ואז המשיך בקול קר “אבל יש תנאי. את עוברת לגור אצלי. מהיום בערב. תארזי את מה שאת צריכה אחרי העבודה ותעברי”.
רבקה בלעה רוק. הוא לא שאל אם היא מסכימה. הוא פשוט הודיע.
“ויהיו חוקים ברורים” הוא הוסיף. “תזכרי אותם טוב:
אחד – בבית שלי את לא לובשת בגדים. ברגע שנכנסים בדלת את מתפשטת לגמרי. בלי דיונים.
שתים – את מבשלת לי. בוקר, צוהריים, ערב. מה שאני רוצה.
שלוש – את השפחה שלי. לא ‘חברה’, לא ‘מאהבת’. שפחה.
ארבע – כשאני יושב מול הטלוויזיה, את תהיי המקום לרגליים שלי. את תשכבי על הרצפה, ואני אשים את הרגליים עלייך. אם אני רוצה משהו אז את מביאה. ואם אני רוצה סקס – את לא מסרבת.
ברור?”
היא הנהנה לאט,
“תגידי את זה בקול”.
“ברור, אדוני… אני עוברת לגור אצלך… בבית אני עירומה… מבשלת… שפחה שלך… ואני המקום לרגליים שלך מול הטלוויזיה…”
הוא חייך חיוך קטן וקר.
“טוב. עכשיו תעלי למשרד. ויש לך עוד יום שלם לעבוד. בערב תארזי ותעברי. אל תאחרי”.
הוא יצא מהרכב. היא נשארה רגע יושבת.
העלאה גדולה. דירה יפה.
ובמחיר, היא הופכת לשפחה שלו לגמרי.
והכי גרוע?
הגוף שלה כבר היה רטוב שוב רק מלשמוע את החוקים.
היום במשרד עבר לאט.
רבקה ישבה ליד השולחן שלה, מנסה להתרכז בעבודה, אבל הראש שלה היה במקום אחר. כל כמה שעות יוסי היה קורא לה לחדר שלו, פעם כדי לדחוף לה שתי אצבעות בכוס בזמן שהוא מדבר בטלפון, פעם כדי להושיב אותה על הברכיים שלו ולתת לה למצוץ אותו מתחת לשולחן בזמן ישיבת זום, ופעם רק כדי להציץ על התחת דרך החצאית.
בשעה שש הוא שחרר אותה.
“תלכי לדירה שלך, תארזי את מה שאת צריכה, ותגיעי אליי עד שמונה. אל תאחרי”.
היא הגיעה ב־19:50, עם מזוודה קטנה אחת. הוא פתח לה את הדלת בבגדי בית פשוטים, מכנסיים קצרים וחולצה פתוחה. הסתכל עליה מלמעלה למטה.
היא נכנסה. הוא סגר את הדלת מאחוריה ונעמד מולה בידיים משולבות.
“החוק הראשון. מה עושים ברגע שנכנסים?”
רבקה הורידה מטה את מבטה. הידיים שלה רעדו קצת כשהיא התחילה לפתוח את הכפתורים של החולצה. היא הסירה אותה, אחר כך את החצאית, את הגרביים, ולבסוף את התחתונים והחזיה. תוך פחות מדקה היא עמדה עירומה לגמרי באמצע הסלון, מחזיקה את הבגדים ביד אחת.
הוא הצביע על הרצפה ליד הדלת.
“תשימי שם. מעכשיו כל פעם שאת נכנסת הביתה, הבגדים נשארים ליד הדלת. את לא לובשת כלום בתוך הבית”.
היא הניחה את הבגדים. הוא התקרב, הסתובב סביבה לאט, יד אחת נחה על התחת שעדיין היה רגיש מהיום אתמול.
“תלכי למטבח. תכיני לי ארוחת ערב. משהו חם. ואני רוצה שתעשי את זה עירומה לגמרי, בלי לכסות כלום”.
היא צייתה.
בזמן שהיא בישלה הוא ישב בסלון, מדליק את הטלוויזיה. כשהאוכל היה מוכן היא הביאה לו את הצלחת. הוא אכל בשקט, והיא ישבה לידו עירומה, מחכה.
כשסיים הוא נשען לאחור על הספה, פשט את הרגליים, והצביע על הרצפה מולו.
“פה. תשכבי על הגב. אני שם את הרגליים”.
רבקה שכבה על הרצפה הקרה. הוא הניח את שתי הרגליים על החזה שלה, אחת על כל שד.
הוא המשיך לצפות בטלוויזיה. מדי פעם הוא הזיז את הרגל, לחץ יותר חזק על הפטמה, או הזיז את כף הרגל למטה לכיוון הבטן והערווה. פעם אחת הוא פשוט דחף את האגודל של הרגל בין השפתיים שלה ולחץ על הדגדגן דרך האצבעות. היא רעדה, אבל לא זזה.
אחרי חצי שעה הוא כבה את הטלוויזיה והסתכל עליה מלמעלה.
“תקומי. על הברכיים בין הרגליים שלי”.
היא קמה וכרעה. הוא פתח את המכנסיים, הוציא את הזין שכבר היה קשה, ואחז בשיער הקצר שלה.
“תפתחי. תבלעי עד הסוף”.
הוא דחף פנימה עמוק. היא נחנקה מיד, אבל הוא לא נתן לה לסגת. הוא הזיז את הראש שלה בקצב שלו, משתמש בפה שלה לאט וחזק, עד שהרוק נזל לה מהסנטר על השדיים. כשהוא הרגיש שהוא קרוב הוא שלף וסטר לה על הלחי עם הזין, ואז דחף שוב וירה עמוק בגרון שלה.
“תבלעי הכל. אל תפסידי טיפה”.
היא בלעה. הוא ניגב את הזין על השפתיים שלה ואז דחף אותה חזרה לרצפה.
“תשכבי שוב. רגליים שלי חוזרות עלייך. הלילה את ישנה על הרצפה ליד המיטה שלי, לא במיטה. מחר נדבר על איך ייראה היום שלך פה”.
הוא שם שוב את הרגליים על החזה שלה, חזר לטלוויזיה, והשאיר אותה ככה עירומה, עם זרע בפה, רבקה בהתה בתקרה.
העלאה גדולה, דירה יפה, אבל המחיר, היא כבר לא הייתה רק מזכירה.
היא הייתה הרהיט שלו.