למי שעדיין לא מכיר אותי, אני טל, אמא, בת 45. אני מאמינה ודוגלת באורח חיים חופשי, לכן אני מסתובבת טופלס בבית, ומחוץ לבית אני לא לובשת חזייה בכלל!
לאחר שקבלתי תגובות חיוביות על הסיפור הראשון, אני אשתדל לפרסם פעם בשבוע חוויות אמיתות שקרו לי.
לקריאת הסיפור הראשון: החיים ללא חזייה – המפגש עם השכן
פתחתי גם קבצת טלגרם אנונימית לנשים בלבד! שם נשתף, נתייעץ נחלוק ונדבר על אורח החיים "ללא חזייה", מיניות ועוד. קישור לקבוצה תוכלו למצוא כאן
המפגש עם השכן, חלק 2
עברו כמה ימים מאז הפעם האחרונה שראיתי את אבי השכן שלי. זה היה בוקר מושלם, השמש זרחה, שמיים כחולים, האוויר בחוץ היה נעים וקריר. הדלקתי את הקומקום בשביל להכין את הקפה של הבוקר. עד שהמים רתחו, לבשתי חלוק, כזה שרק רומז על מה שמתחתיו, ויצאתי להשקות את הצמחים בחצר שלי, השדיים הגדולים שלי חשופים, מתנדנדים קלות עם כל צעד, והפטמות שלי כבר התקשו קצת מהרוח הקרירה.
שמעתי קולות של צחוק, דיבורים וריח של גחלים מעבר לגדר המשותפת שלי ושל אבי, מתוך סקרנות, התקרבתי קצת וקראתי לעברו, "שלום!" חשבתי שזה הוא, אבל אז ראיתי אותם והבנתי שטעיתי. המשפחה שלו הייתה שם. הם הגיעו לעשות על האש לכבוד יום העצמאות. הבחורים שעמדו ליד המנגל הסתובבו אליי, בואו נגיד שהם לא היו מוכנים למה שראו. אני עומדת שם עם חלוק פתוח, הציצי שלי חשופים לעיני כל, הפטמות הוורודות שלי זקורות ומתגרות, והשמש מאירה אותם בדיוק בזווית הנכונה.
אני די בטוחה שהם היו האחיינים של אבי, בחורים צעירים וחטובים. העיניים שנפערו לרווחה כשראו אותי. הם ניסו להסיט מבט, אבל זה לא ממש עבד – הלחיים שלהם הסמיקו מייד (מה שתמיד כל כך חמוד בעיניי), והמבטים שלהם ננעלו על הציצי שלי כאילו אני המנה העיקרית בעל האש הזה. אחרי כמה שניות של שתיקה מביכה, הם התאפסו והרימו שוב את העיניים, אבל לא ממש הצליחו להתרכז בי או בפנים שלי.
"בוקר טוב" אמרתי בחיוך קטן ומתגרה, והתחלנו לדבר. הם סיפרו שהגיעו לבקר את אבי ושזו הפעם הראשונה שלהם פה באזור, והחליטו לעשות על האש משפחתי. המלצתי להם על כמה מקומות שווים בצפון, מסלול טיול עם נוף מדהים – אבל בזמן שדיברתי, הרגשתי את המבטים שלהם מלטפים אותי. הגוף שלי הגיב בלי שביקשתי – חום קל עלה לי בלחיים, והרגשתי רטיבות מתחילה בין הרגליים. זה היה כל כך מוזר, אבל גם כל כך מרגש – לעמוד שם חצי עירומה, מול בחורים צעירים שברור שהשדיים הגדולים שלי עשו להם את הבוקר.
"תודה על ההמלצות" אמר אחד מהם, קולו קצת רועד, והשני חייך חיוך עקום כזה, כאילו הוא לא מאמין למה שהוא רואה. "נדבר עוד, אני בטוח" הוא הוסיף, והעיניים שלו עדיין לא עזבו אותי. יש לי תחושה שזו לא תהיה הפעם האחרונה שנפגש השבוע. אני בטוחה שהם ימצאו תירוץ לחזור, ואני? אני כבר מחכה לראות את הפרצופים שלהם שוב. המבט ההמום והחרמן הזה כשראו אותי? מדהים. בואו נגיד שהם ממש, אבל ממש, בעניין של שדיים גדולים.
אם יש לכם שאלות, תשאלו בתגובות / בקבוצת הטלגרם (נשים בלבד), אשמח לענות עליהם בסיפורים הבאים.
נשים מוזמנות לקבוצת הטלגרם שלנו.